בשיא הרצינות עכשיו, האם זאת רק אני שנדמה לה שקם איזה פוליטיקאי יום אחד והחליט להתחלקלק על כל הנשים ולהכריז על יום האישה?
לכו בנות, לכו תתפנקו לכן ביום כייף בספא ובשופינג, לכו, תחגגו לכן יום בשנה לכבוד כל הנשים, בזמן שאנחנו הגברים נמשיך לנהל את העולם כמו שבזXX שלנו..
לא, באמת עכשיו, אל תהיו תמימות, לא נראה לכן תמוה?
מה שהתחיל אי שם בתחילת המאה ה20 בארה”ב כיום האישה מטעם המפלגה הסוציאליסטית והפך ברבות השנים למה שמוגדר “כחגיגות כבוד ואהבה כלפי נשים והישגיהן” נראה לי בדיוק כמו אותה הסצינה שבה הגבר מתפרפר לו בחוץ וכשהוא חוזר הביתה לאשתו, הוא מביא לה פרחים ושוקולד.
כותבת שורות אלה אינה איזו שוביניסטית שונאת נשים, ההיפך הוא הנכון! אני חוגגת את יום האישה! אני חוגגת בכל יום שבו אישה עושה היסטוריה, בכל יום שבו עובר חוק בכנסת או באו”ם ששם נשים בעמדה טובה יותר.
בנות, עברנו דרך ארוכה מאז המאה ה-19, לא שוכחת ולא מזלזלת. אבל העובדות בשטח הן:
ברוב המשרות הבכירות בעולם יושבים גברים. (וזו גם הסיבה שאם כבר הגעת למשרה כזאת תרוויחי פחות מגבר באותו התפקיד)
רוב המדינות עדיין מנוהלות על ידי גברים.
שכרן הממוצע של נשים עומד על פחות מ70% משכרם של גברים, למעשה גם במקצועות שבהם הנשים מהוות רוב, גברים משתכרים גבוה יותר (כמו טיפול, סיעוד, חינוך, מזכירות וכו’)
גם לעצמאיים קיים פער מטריד בין נשים לגברים בשכר (במקצועות כגון אדריכלות, טכנאות מחשבים, הנהלה, לימוד נהיגה וכו’)
נשים שעובדות במקצועות “גבריים” לכאורה, מרוויחות יותר מנשים באופן כללי, אבל גם כאן, פחות מהגברים מאותו המקצוע (כגון בנייה, רתכות, שיטור, מחסנאות וכו’)
ולא נדבר על זה שיש 50% יותר נשים בעלות תואר דוקטור ובכל זאת, הרוב במשרות אקדמיות בכירות הם גברים.
עובדה עוד יותר מרגיזה, שנשים במהותן מתמקדות בביטחון תעסוקתי ולכן בשלב המיקוח דורשות שכר נמוך יותר. זאת בזמן שגברים מתמקדים בשכר עצמו, אי לכך, דורשים את הסכומים שמתאימים להערכה שלהם.
חוץ מזה, פמינסטיות או לא, עיקר תחזוקת הבית והטיפול במשפחה הוא ברובו, גם בימינו, תפקידן של הנשים (שוב, בעיקר כי גברים מרוויחים יותר). נשים נאלצות להתפשר על “משרת אמהות”, כזו שתתאים לשעות של הילדים. והשכר שלהן – בהתאם.
שמעתם פעם על “קנס האמהות”? מדובר במצב (עולמי) קיים שבו בגילאי הולדת הילדים ובזמן גידולם שכר הנשים יורד, כשבמקביל, שכר הגברים באותו השלב בחייהם עולה.
ובואו לא נהיה צבועות, אישה יכולה לפתח יופי של קריירה ובמקביל לנהל גם חיי משפחה וילדים אבל עדיין יהיו סביבה את אלה שירימו גבות ויגידו – “איך היא מזניחה את הילדים”?
מקומות העבודה עדיין לא מאורגנים מספיק בשביל לאפשר לאישה להיות בעמדה בכירה ולגדל את הילדים שלה.
וכעצמאית, תהי בטוחה שאף אחד לא יעזור לך (מטעם המדינה) אם תרצי חיי משפחה במקביל לקריירה, גם אם תהפכי להיות מנכ”לית העולם ואשתו. תצטרכי להסתמך על משפחה קרובה או על הכסף שאת מרוויחה בכדי לממן לך עזרה בבית. (מה שרוב הקרייריסטיות עושות בימינו).
בעולם אידיאלי, כזה שבו לא צריך לחגוג את יום האישה, חוגגים כל יום, כי:
אישה תרוויח כמו גבר. בכל תפקיד.
שני המינים יתוגמלו לפי רמת חשיבות העבודה שלהם ובעיקר לפי רמת ההכשרה. (כמו למשל, מורות ומטפלות יקבלו שכר גבוה בהרבה)
בעולם אידיאלי, אישה תוכל להגיע למשרת חלומותיה מבלי לדאוג שהיא משאירה מאחור את המשפחה והילדים.
בעולם אידיאלי, נשים לא יצטרכו לקרוע את עצמן בכדי לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע למעלה.
בעולם אידיאלי לגברים יהיו תנאים שיאפשרו להם לבחור להיות יותר בבית ובכך לאפשר לנשים שלהן להגשים את עצמן ולהגיע לקריירה שהן רוצות. (תהליך שהחל בעשור האחרון אבל עדיין רחוק משלמות)
אישה, גם אם בחרה במקצוע נשי, תוכל להתפרנס בכבוד, לפחות כמו גבר באותו המקצוע.
נשים, בעולם אידיאלי, לא יתפסו מראש כמפרנסות משניות ולכן לא ישלמו להן פחות!
מקצועות נשיים לא יתפסו על ידי החברה כמקצוע למטרת סיפוק רגשי אלא כמקצוע לכל דבר, ולכן יתוגמלו בהתאם.
בעולם אידיאלי, נשים אסרטיביות ודומיננטיות לא ייתפסו ככוחניות ובעייתיות, ובטח שלא יזכו ליחס שלילי.
אן מארי סלוטר, שהייתה האישה הראשונה שניהלה את משרד הפנים האמריקאי ודיקנית אוניברסיטת פרינסטון, סיכמה בצורה מעולה את הנושא בהרצאתה בTED. היא דיברה על הטירוף שלנו, הנשים, בניסיון להיות אימהות טובות לצד נשות קריירה. היא אמרה בסיכום ההרצאה שלה: לג’נגל בין ניהול קריירה לבין הטיפול במשפחה כבר לא הבעיה של האישה, זו נהייתה הבעיה של כל הבית. שני המינים נושאים בנטל שווה בין הטיפול בבני המשפחה לבין הבאת הכנסה הביתה. ממשלות צריכות להכיר בזה ולהקים תשתיות שיתמכו לא רק בכלכלה מצליחה אלא גם בתמיכה בטיפול בבית. הממשלות שמכירות בזה כבר כמו דנמרק, שוודיה, הולנד, ונורבגיה מספקות תשתיות מעולות לתמיכה בטיפול בילדים, בזקנים ובנכים. הם משקיעים בזה משאבים כמו שהם משקיעים בתשתיות כבישים, מסחר, וכל דבר אחר שחשוב למדינה מודרנית בכדי להצליח. המדינות האלה ממוקמות גבוה בין המדינות בעלות הכנסה גבוהה בזכות הסיוע שלהן למשפחות.
אז היום, נשים, לכו תחגגו. אבל מחר בבוקר… אל תשכחו לשים המון קרם על המרפקים שלכן כי מחכה לנו עוד המון עבודה עד שנגיע לעולם אידיאלי.
** העובדות בכתבה נלקחו מ:
האתר של מרכז אדוה (מידע על שיוויון וצדק חברתי בישראל)
ומתוך עבודתן של יעל חסון ונוגה דגן בוזגלו “בידול תעסוקתי ופערי שכר בין גברים לנשים” שהתפרסם ב2015 על ידי ארגון “שוות ערך”
אתר TED